הם כאלה מצחיקים מתוחכמים וחריפים אש,
הפעם עשינו אמבוש😉
ואני אשתף
הלקוחה מתקשת אלי ואומרת לי שהיא יוצאת לפגישה לקראת אירוסין שניים. כבר זמן רב הם יוצאים יחד אבל עכשיו יש התקדמות, זה יותר קרוב מקרוב. והיא רוצה להפתיע אותו עם מתנה.
משתפת אותך בסוף של הציור המלא, ואיך התהליך המשיך ושיחק לי ברגשות..
אחרי שמילאתי את 45 שמות הקדושים עם עיפרון בתוך השער של רשבי, הוצאתי את הצבעי מים לקחתי את המיכחול ואני מתחליה למלאות חללים ריקים על מטח של קנסון..
בעצם כן כואב פיזי, אולי זה כאב נפשי?
קיצער לא יודעת? אולי זה גם וגם – פיזי נפשי הכל מתערבב לי כאן לרגע..
זה חוזר אלי עכשיו כמו פלשבק..
היא הייתה מושפלת עד עפר, היא רק בת 40+ אמא ל11 יתומים 9 בנים כשאחד מהם לא בדיוק הולך בתלם כמו האחים שלו, מה הכוונה? בחור לא סטנדרט ומטה, אלא בחור שרק המבין ידע להתעסק אתו,
"יודלה פרוע" זה הכותרת שלו בישיבה..עד כאן מובן?
הבנתי שההסטטוס כרגע שאני לא יכולה לשנות, אין בי יכולות להסביר לעולם כמה טוב יש בילד הזה, מעבר ללימוד דף בגמרא,
אבל כן יכולתי להיות חלק ולצייר לאמא החזקה ללא תשלום, בקבוק יין משכר בשביל העסקנים שטרחו ועזרו לו להשתקם, ולהכניס את 'יודלה פרוע' למסגרת חדשה שירגיש שווה בין שווים💪מי שלא עבר חרם חברתי לא יבין בכלל עד כמה הפצע פתוח וכואב💔
אני מרגישה את הכאב כי גם אני הייתי שם, ועוד כינתה אותי המורה של כתה א' כילדת חינוך מיוחד😔…
סיכום שלי! היה שווה לי להיות בחוויה של העבר, רק בשביל השליחות החד פעמית הזאת!מטי דושינסקי אומנות משכרת
