הנה אני עומדת בהבטחות..

משתפת אותך בסוף של הציור המלא, ואיך התהליך המשיך ושיחק לי ברגשות..
אחרי שמילאתי את 45 שמות הקדושים עם עיפרון בתוך השער של רשבי, הוצאתי את הצבעי מים לקחתי את המיכחול ואני מתחליה למלאות חללים ריקים על מטח של קנסון..
ואז אני מגלה שחלק מהשמות ההרוגים שכתבתי מקודם על הקנסון הם נמחקו לי בגלל המים,
לרגע רציתי לחזק את השם..ואני מרגישה שוב סיטואציה כזאת שהייתה לי,
אני לא מצליחה ליראות בדיוק מה השם שהיה כאן כתוב, ואם כבר כן יכולתי ליראות חלק מהשם אז זה היה כזה סוג של תקן ספק לכמה שניות..

ובחרתי להשאיר אותו ככה כמו שהוא, לא להעלות עם צבע ולחזק את השמות,

חלק מהשמות זה ברור וחלק פחות ברור לקריא, וחלקן לגמרי מטושטש עד כדיי קשה לזיהוי השם..

ולמה הבחירה שלי הייתה לא להעלות עם צבע ולחזק את 45 שמות הקדושים,
כי זה גרם לי להרגיש לכמה רגעים את אותן תחושות שעברו אלי ועלייך ועל כל עם ישראל האי ודעות והחוסר עונים, ולהיכנס לפני כניסת שבת עם הבלתי ידוע עם בן דוד השני שלי חי מאושפז או חלילה מת???
עכשיו את מבינה למה? *למה אני ואת יכולים לספור כאן 45 שמות בתוך השער הצבעוני והבואר ולא בדיוק לדעת מי מהם בתוך כל הסערה האיומה?
זה ניראה לי לרגע יצירת עבודה שהייתי צריכה להכין לעבודה של בית הספר עבור נושא השואה…..
גם לך? מה זה ניראה לך? תרצי לשתף אותי?